ע"א 44277-09-12

תקציר

השופט ארנון דראל דחה את הערעור לאחר שהגיע למסקנה כי לשון ההסכם תומכת בעמדת המשיב. קביעת שכר הטרחה בגין הטיפול בתיק, שכללה הן הגשת תביעה לבית המשפט והן פתיחה בהליכי הוצאה לפועל, עולה בקנה אחד עם כוונת שני הצדדים בעת החתימה, עם השפה בה נעשה שימוש בפועל ועם הנסיבות הרחבות יותר. גם אם היו ספקות מסוימים לגבי הפרשנות, יש לפרש את ההסכם נגד מנסחו – במקרה זה, עורך דינו של המערער – שלא הגדיר בבירור את היקף שירותיו ואת שכר טרחתו. עוד מצא בית המשפט כי גרסתו של המערער לאירועים נפגעה על ידי סתירות ושינויים רטרואקטיביים במסמכים. כמו כן, זכותו של הלקוח לבטל הסכם לקבלת שירותים משפטיים ללא תשלום פיצוי צפוי חלה רק כאשר הקשר עם עורך הדין מנותק מסיבות כגון חוסר שביעות רצון מהביצוע או השלמת הפרויקט. הלקוח לא יכול פשוט לבטל מסיבות של חיסכון בעלויות מבלי לשלם פיצוי הולם. במקרה דנן, דרישת המערערת לתוספת שכר טרחה היוותה הצעה לתיקון ההסכם הקיים, וסירובו של המשיב לא הצדיק את החלטת המערערת להפסיק את הייצוג ללא שינוי מבנה שכר הטרחה. לפיכך, המערערת היא שהפרה את ההסכם, בכך שהקנתה למשיבה את הזכות לסיים את החוזה כדין – מה שהופך את הסירוב לשלם את שכר הטרחה הנוסף המבוקש לסביר. לאור ממצאים אלה, לא היה צורך להתעמק באיכות השירותים המשפטיים הניתנים. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשלם למשיב שכר טרחת עורך דינו בסך 7,500 ₪.