רע"א 8014/15

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז. פסק הדין מתייחס לסכסוך משפטי ארוך שנים המתפרש על פני מספר עשורים של תביעה כספית של מבקש המייצג את עמותת מושב חניאל כנגד המשיבים, שהם יורשיו של יעקב חריטן. החוב המקורי נבע משנות ה-80, ולמרות ניסיונות רבים לפתור את הסוגיה באמצעות ערכאות שונות, לרבות מינוי בורר, העניין נותר בלתי פתור. המבקש, שהיה בתחילה עורך דין מטעם העמותה, דחה שוב ושוב את טענותיו. בקשה ספציפית זו נדחתה בעיקר משני נימוקים. ראשית, טען המבקש כי שגה בית משפט השלום בכך שלא מינה אפוטרופוס למשיב, שמצבו הנפשי הפך אותו לבלתי כשיר להשתתף בהליך המשפטי. עם זאת, השופט סבר כי התנגדות פרוצדורלית זו אינה מהותית, שכן לא היה ניגוד עניינים בשלב המקדמי של התביעה. שנית, טען המבקש כי החוב לא פקע, ויש לחשב את תקופת ההתיישנות מרגע שניתנה למבקש הזכות לתבוע את החוב. השופט חלק על כך, תוך שהוא מצטט את סעיף 18 לחוק ההתיישנות ומציין כי על המבקש, כיורש לזכויות העמותה, חלות אותן התיישנות כמו העמותה. מאחר שהחוב פקע בשנת 2012, תביעת המבקש, שהוגשה בשנת 2013, לא הוגשה במועד. השופטת הדגישה את חוסר התוחלת בהמשך ההתדיינות המשפטית בתיק ממושך זה ודחתה את בקשת רשות הערעור, תוך שהיא מביעה תקווה כי היא תביא לסיומה של המחלוקת המשפטית. המבקש לא חויב לשלם הוצאות כלשהן, אם כי הפאנל הבא שמר לעצמו את הזכות לשקול הוצאות אלה אם התיק יימשך. ההחלטה מדגישה את הצורך בשימוש יעיל במשאבים שיפוטיים ומזהירה מפני התדיינות משפטית אינסופית ועקרה.