ת"א 29272-01-20

תקציר

התובע, גבר ערבי, תבע את הנתבעים בגין אפליה לאחר שנמנעה כניסתם למסיבה שארגנו. התובע הגיע למסיבה עם ארבעה חברים שהורשו להיכנס ללא בעיה, בעוד הוא עוכב ולאחר מכן סורב כניסה. הנתבעים טענו כי היו סיבות נוספות להכחשת התובע, לרבות טעות בתעודת הזהות שלו ורישום פלילי, אך עדותו של העד לא הייתה עקבית ולא אמינה. השופט מצא את גרסתו של התובע לאירועים אמינה. חוק איסור הפליה מעביר את נטל ההוכחה לנאשם במקרים אלו. הנתבעים לא הציגו נימוק חלופי משכנע למניעת כניסתה של התובעת, והשופטת הגיעה למסקנה כי ההסבר ההגיוני היחיד הוא אפליה על רקע מוצאה הערבי של התובעת. לפיכך פסק השופט לטובת התובע וקבע כי ההפליה פגעה בכבודו והשפילה אותו. הנתבעים חויבו לשלם לתובע פיצוי בסך 36,000 ₪ וכן 18,000 ₪ שכר טרחה ושכר טרחת עורך דין. פסק דין זה מעביר מסר ברור לקידום שוויון ולמאבק באפליה, כאשר השופט פוסק סכום משמעותי מתוך הכרה בפגיעה הבוטה בעקרון השוויון. כמו כן נמתחה ביקורת על התנהלותם במהלך ההליך המשפטי, שהאריך את ההליכים.