ע"ב 3696/08

תקציר

פסק דין זה עוסק בשתי תביעות עיקריות שהגיש עובד הוראה, מר דניאל צברי. התביעה הראשונה מבקשת לדחות את ההחלטה לצמצם את היקף משרתו של התובע בתיכון שקמה מ-21 שעות שבועיות ל-11 שעות, לאחר שהתברר כי סך שעות העבודה של התובע, לרבות עבודתו בבית ספר אחר, חרגו מהשיעור המרבי המותר. התביעה השנייה מבקשת לדחות את ההחלטה לפטר את התובעת משקמה בתום שנת הלימודים. התובע טען כי ההחלטות אינן חוקיות, כי הן פוגעות בו כלכלית וכי הן פוגעות בזכותו לחופש העיסוק. עוד טען כי בית הספר ומשרד החינוך פעלו באופן סלקטיבי, בלתי סביר ובחוסר תום לב. בנוסף, טען התובע כי יש להורות למשרד להעניק לו "חוזה אישי" ודרש תשלומים כספיים שונים. בית המשפט דחה את כל טענות התובע. נמצא כי ההחלטה לצמצם את משרתו של התובע הייתה סבירה ומידתית, וכי המגבלה של 140% על העסקת עובדי הוראה היא חוקתית וחלה על התובע, שהיה מודע לה. עוד קבע בית הדין כי התובע לא הצליח לקבל את האישור הנדרש לשעות העבודה המופרזות שלו והסתיר עובדה זו משיקמה. עוד נקבע כי התובע לא הופלה לרעה, כי ההפחתה המיידית בעמדתו הייתה מוצדקת, וכי התובע לא נפגע מהחלטת ההפחתה. באשר לתביעה לחוזה אישי, מצא בית המשפט כי חוזים אלה ניתנו על בסיס ביצועים ותרומה למערכת, וכי התובע לא עמד בקריטריונים בשל הישגיו והתנהלותו הירודים. עוד קבע בית הדין כי החלטת הפיטורים הייתה חוקית, והתבססה על כשלים פדגוגיים ומשבר אמון שנגרם על ידי התובע עצמו. לבסוף, בית המשפט הורה לתובע לשלם למדינה ולבית הספר שכר טרחה משמעותי, בשל חוסר תום הלב והתנהלותו הבלתי סבירה לאורך כל ההליך.