LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 1877/23

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך1877/23
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך22 במרץ 2023
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםאורי נבו נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםא' חיות

תקציר

הניתוח המשפטי של תיק זה מדגיש מספר עקרונות יסוד וחידושים משפטיים עדכניים הרלוונטיים לצדק פרוצדורלי ולפסילת ערכאות שיפוטיות בהליכים פליליים. **עקרונות וסטנדרטים משפטיים:** - **החלטות פרוצדורליות כלא עילה לפסילה:** בית המשפט לערעורים חוזר ומדגיש כי פסיקות פרוצדורליות - כגון החלטות על דחייה, זימון עדים וקביעת מועדים - אינן מהוות בדרך כלל עילה לגיטימית לפסילת חבר השופטים. זה עולה בקנה אחד עם הפסיקה הממוסדת המדגישה כי קלט פרוצדורלי לבדו אינו יכול לשמש בסיס לערעור על חוסר משוא פנים שיפוטי, אלא אם כן הוא מלווה בראיות להטיה או התנהגות בלתי הולמת. בית המשפט מפנה לתקדימים (למשל, ע"א 9262/17 פלונית, ע"א 7415/20 זלצמן) המחזקים את העובדה שעדיף לטפל במחלוקות פרוצדורליות באמצעות ערעורים בתוך ההיררכיה הפרוצדורלית, ולא באמצעות בקשות פסילה. - **חוסר משוא פנים והטיה לכאורה:** בית המשפט מדגיש את הקריטריון המחמיר לפסילה, ומתייחס לכך שאפילו הערות או החלטות פרוצדורליות, אם אינן מתועדות או מעידות בבירור על משוא פנים, אינן מבססות טענה להפרת משוא פנים. הסטנדרט לפסילה משלב הן *הטיה ממשית* והן *הטיה לכאורה*, כאשר האחרונה דורשת הוכחות לכך שמשקיף סביר יחשוד בהטיה. בית המשפט אינו מוצא ראיות כאלה בהגשות המערער, ובכך שומר על טוהר המידות השיפוטי. - **עמידה בסעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי:** בית המשפט שם דגש על הקפדה על סדרי דין סטטוטוריים, ובמיוחד סעיף 147(א), הקובע כי המשפט יופסק עד לפסילה, אלא אם כן קבע המותב במפורש אחרת. ההחלטות על תזמון וסיכומים מאופיינות כטכניות ופרוצדורליות, ואינן מפרות את המנדט הפרוצדורלי הניהולי או מהוות הפרות פרוצדורליות המצדיקות פסילה. **חידושים ופרשנויות משפטיות:** - **דחיית ערעורים פרוצדורליים בהליכי פסילה:** חידוש בולט כאן הוא האישור המחודש כי החלטות פרוצדורליות המתקבלות במהלך המשפט - כגון קביעת תאריכים ומניעת זימון עדים - אינן מאיימות מטבען על חוסר משוא הפנים של הפאנל. זה עולה בקנה אחד עם גישות שיפוטיות עכשוויות לשמירה על יעילות וסופיות פרוצדורלית, ומרתיע צדדים מלנסות להבטיח פסילה באמצעות פסיקות פרוצדורליות. - **קפדנות פרוצדורלית ושיקול דעת שיפוטי:** בית המשפט מדגיש את שיקול הדעת של לוח זמנים פרוצדורלי, ומדגיש כי עיכובים והחלטות תזמון הם בסמכותו של בית המשפט, בתנאי שהם תואמים את דרישות החוק כמו סעיף 147. פרשנות זו תומכת בגישה מאוזנת המכבדת את שיקול הדעת השיפוטי תוך שמירה על זכויות המתדיינים. - **טיפול בטענות להטיה:** גישת בית המשפט משקפת הבנה ניואנסית שהערות לא מוקלטות או תפיסות של הטיה - אלא אם כן הן מאוששות בראיות מוחשיות - אינן מספיקות לבדן לפסילה. השקפה זו מחזקת את החשיבות של ראיות אובייקטיביות על פני תפיסות, ומחזקת את היציבות הפרוצדורלית. **תחזית משפטית מסכמת:** דחיית הערעור על ידי בית המשפט מדגישה עמדה נחרצת לפיה החלטות פרוצדורליות מבודדות מאתגרים המכוונים אך ורק להטיה נתפסת או חוסר שביעות רצון מניהול התיק. הוא מדגיש כי טענות בדבר הטיה או שרירותיות דורשות ראיות מהותיות, ופסיקות פרוצדורליות, גם אם הן שנויות במחלוקת, אינן מסכנות באופן אוטומטי את היעדר משוא פנים שיפוטי. החלטה זו מחזקת את הדוקטרינות המשפטיות הקיימות, מבטיחה את החוסן הפרוצדורלי והעצמאות של הערכאות השיפוטיות בתיקים פליליים, ובמקביל מונעת מאמצי פסילה אסטרטגיים שמטרתם עיכובים פרוצדורליים או יתרונות טקטיים בלבד.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןחוק סדר הדין הפלילי

ע"פ 1877/23 אורי נבו נ' מדינת ישראל, עליון (22.3.2023)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית