ת"א 394/08

תקציר

התובעים, עזבונו ויורשיו של כנעאן כנעאן, הגישו תביעה לתיקון רישומה של חלקת אדמה בטאבו, בטענה לרישום לא תקין במהלך הליך הפשרה. הנתבעת, מדינת ישראל, טענה כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות ושיהוי, שכן הליכי הפשרה הסתיימו בשנת 1975. עם זאת, בית המשפט מצא כי אי ידיעתם של התובעים את העובדות, יחד עם מעורבותם בהליכים משפטיים הנוגעים למקרקעין בשנות התשעים, הצדיקו את השיהוי בהגשת התביעה. התובעים ביקשו לתקן את הרישום לפי סעיף 93 לפקודת הסדר הזכויות במקרקעין, בטענה לאי סדרים בהליך הפשרה, דהיינו, שכנעאן הוטעה לחשוב שהוא תובע חלקת אדמה שונה מזו הרשומה על שמו. עם זאת, בית המשפט מצא כי התובעים לא הביאו ראיות מספיקות לטעות כלשהי ברישום, וכי מפת התביעות הראתה בבירור את גבולות החלקה כפי שנרשמה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי יש לפרש את סעיף 93 באופן מצמצם ולהחיל אותו רק במקרים חריגים. מאחר שלא הוכחה תרמית והטעות, אם בכלל, לא נבעה מהעברה בין רשומות, לא ניתן היה לתקן את הטעות הנטענת לפי סעיף 93. לפיכך נדחתה התביעה, והתובעים חויבו בהוצאות המשפט של הנתבע, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.