עש"א 9434-11-22

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על ההחלטה לדחות את בקשת הרישום של סימן המסחר "כל אחד יכול ליצור". סימן המסחר נדחה בשל היעדר אופי מבחין לפי סעיפים 8 או 16 לפקודת סימני מסחר. משמעותו המילולית של הסימן, "כל אחד יכול ליצור", מובנת לציבור הישראלי ואינה מבחינה בין המוצרים והשירותים שהוא מייצג באופן ייחודי. ההחלטה מתיישבת עם פסיקות קודמות, תוך הדגשה כי סימנים מרובי מילים נבחנים באמצעות קריטריונים סטנדרטיים לבחינת סימני מסחר. המערערת טענה כי הסימן היה סוגסטיבי ורכש אופי מבחין, אך הראיות שהוצגו לא היו מספיקות כדי לתמוך בטענות אלה. בנוסף, פסק הדין מציין את עצמאותם של דיני סימני המסחר המקומיים ואת שיקול דעתן של הרשויות המקומיות בישראל, גם אם הוא מניב תוצאות שונות ממדינות אחרות. לבסוף, אישר השופט את קביעתו של הסגן כי הסימן נעדר אופי מבחין מספיק, לרבות לפי סעיף 16, והורה למערערת לכסות את הוצאות המשיב וקבע אותן על סך של 25,000 ₪.