רע"פ 4088/13

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט בקשת רשות ערעור, והגיע למסקנה כי היא אינה עומדת באמות המידה הנדרשות לדיון, שכן המקרה התמקד בעניינו הפרטי של המבקש ולא בהעלאת סוגיה משפטית או ציבורית רחבה יותר. המסגרת המשפטית מתירה ערעורים רק במקרים חריגים הכוללים שאלות משפטיות קשות או עיוותי דין פוטנציאליים. בית המשפט הדגיש כי קביעת ענישה אחידה לכל עבירה תהיה מנוגדת לגישה הדקדקנית המתחייבת מתיקון 113 לחוק העונשין, המחייב לבחון נסיבות ספציפיות לכל מקרה. לפיכך נדחתה בקשת הערעור. באשר לחומרת העונש ציין בית המשפט כי ערעורים הנוגעים רק לחומרת העונשים ניתנים רק לעתים רחוקות, אלא אם קיימת חריגה משמעותית מהענישה המקובלת בעבירות דומות, דבר שלא היה ישים במצב זה. בית המשפט דחה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומצא כי הוא עולה בקנה אחד עם הנורמות המשפטיות הרווחות, במיוחד בכל הנוגע לכניסה לישראל שלא כדין. המבקש הונחה להתחיל לרצות את עונשו עד ליום 30.6.2013 והונחה לתאם זאת עם בית הסוהר מראש. ההחלטה התקבלה סופית ב-11 ביוני 2013.