עפ"ג 35213-03-16

תקציר

הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה להרשיע נאשם בעבירות רכוש הקשורות לרכב ובאישומים נוספים על סמך הודאתו. הערכאה הנמוכה גזרה על הנאשם 18 חודשי מאסר על תנאי ועבודות שירות, הארכת מאסר מותנה קודם והטלת קנס. המערער טען, כי גזר הדין היה קל מדי בהשוואה למקרים דומים, כי הוא אינו דבק בעקרון אחידות הענישה, וכי בית משפט קמא פירש באופן שגוי את תנאיו של עונש מאסר מותנה קודם. ערכאת הערעור נענתה לבקשה, ומצאה כי עונשו של הערכאה הנמוכה יותר אינו הולם בהתחשב בחומרת העבירות, עברו הפלילי של הנאשם והצורך בהרתעה ובתגמול. הודגש כי העבירות בוצעו זמן קצר לאחר שחרורו של הנאשם מהכלא בגין עבירות דומות ותוך כדי ריצוי מאסר מותנה. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא 15 עד 36 חודשים, והחליט להטיל עונש של 12 חודשי מאסר, בהתחשב בזמן שהנאשם כבר שהה במעצר. בנוסף, קבע בית המשפט כי יש להפעיל באופן חלקי שני עונשי מאסר מותנים קודמים, שבית משפט קמא קבע כי אינם ישימים, והתוצאה היא מאסר כולל של 24 חודשים. ההחלטה הותירה על כנה גם את העונש המותנה שהטיל בית משפט קמא.