רע"א 1417/07

תקציר

במקרה הנדון, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, אשר אישר פסק דין קודם שדחה את תביעת המבקש לפירעון שיק בשווי 430,000 ₪. המבקש טען כי סכום זה מהווה בטוחה להלוואה בסך 100,000 דולר שניתנה לכאורה למשיב יורי דורי, אשר נתמך על ידי משיבים אחרים כערבים. עם זאת, המשיבים חלקו על כך, וטענו כי ההלוואה היא בסכום נמוך יותר, אשר נפרע. בית משפט השלום מצא את גרסתו של המבקש בלתי עקבית ובלתי מבוססת, בפרט בכל הנוגע לסכום ההלוואה, תנאיה ואופן השלמת השיק. בית המשפט ראה בשטר חלק מהסכם הלוואה רחב יותר, כאשר המבקש לא הצדיק די הצורך את השלמת השיק כנגד חובות וריביות קודמות. בית המשפט המחוזי תמך בממצאים אלה, העדיף את עדויות המשיבים וציין כי עדי המבקש אינם מאששים את טענותיו. בית המשפט העליון הגיע למסקנה כי אין סוגיות משפטיות משמעותיות המצדיקות ערעור נוסף, במיוחד לאור העובדה שטענות המבקש נבדקו ביסודיות ונדחו על ידי ערכאות נמוכות יותר. לפיכך, הבקשה לערעור נוסף נדחתה, בהתאם לפסקי דין קודמים שקבעו כי טענות המבקש אינן מוכחות ואינן מספיקות, ללא צו להוצאות בשל היעדר תשובה מבוקשת.