ה"פ 217/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב השאלה האם מוסד להשכלה גבוהה, כמו אוניברסיטת חיפה, יכול להפוך את השירות הצבאי לקריטריון להקצאת מעונות סטודנטים. המבקשים, סטודנטים באוניברסיטה ועמותה המייצגת את הציבור הערבי בישראל, טענו כי קריטריון זה מפלה ונוגד את עקרונות המשפט הציבורי. מנגד, האוניברסיטה טענה כי יש לה אוטונומיה לנהל את ענייניה הפנימיים וכי הקריטריון רלוונטי משום שהיא מציעה הטבות כלכליות לסטודנטים שלא יכלו להשתכר במהלך שירותם הצבאי. השופטת פתחה וקבעה כי המוסדות להשכלה גבוהה כפופים לכללי המשפט הציבורי בנוסף למשפט הפרטי, במיוחד בעניינים מנהליים כגון הקצאת מעונות, בשל אופיים הציבורי, מימון המדינה והחשיבות הציבורית של החלטותיהם. לפיכך, על פעולות האוניברסיטה לעמוד בעקרונות המשפט הציבורי, לרבות עקרון השוויון והדרישה מרשויות מינהליות לפעול על פי שיקולים ענייניים. בית המשפט מצא כי אין די בהצדקת האוניברסיטה לקריטריון השירות הצבאי – מתן סיוע כלכלי לסטודנטים שלא יכלו לעבוד במהלך שירותם הצבאי. היא קבעה כי השירות הצבאי כשלעצמו אינו מעיד על מצבו הכלכלי של התלמיד וכי נדרשת הערכה פרטנית של נסיבותיו של כל תלמיד. יתר על כן, השופטת הסכימה עם המבקשים כי הקריטריון מביא לאפליה לרעה של ערביי ישראל, שכן רובם אינם משרתים בצבא, והחוק כבר מעניק הטבות כלכליות לחיילים משוחררים. השופט דחה גם את טענת האוניברסיטה כי קריטריונים מפלים אחרים בחוקים שונים יכולים להצדיק זאת, והדגיש כי יש לבחון כל הוראה מפלה לגופה. בעקבות זאת פסק השופט לטובת המועמדים, והורה לאוניברסיטה להסיר את קריטריון השירות הצבאי להקצאת מעונות. כמו כן חויבה האוניברסיטה לשלם את הוצאותיהם המשפטיות של המבקשים, ופסק הדין אמור היה להיות מיושם באופן מיידי ולחול על כל הקצאה עתידית של המעונות.