בג"צ 364/16

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לעתירה שהוגשה נגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה לבטל פסק דין בהיעדר הגנה מהמשיב. פסק הדין, שניתן בשנת 2007, פסק לטובת העותרת והעביר את הכספים מחשבון בנק משותף לבעלותה הבלעדית. עם זאת, בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשת המשיב לבטל את פסק הדין, בנימוק של גרסת המשיב לאירועים והחשד כי לא נמסר לו כדין על פסק הדין. בית המשפט שקל גם את סיכויי ההצלחה של המשיב אם פסק הדין יבוטל. העותרת ערערה על החלטה זו, ביקשה צו מניעה מותנה נגד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וביקשה רשות לערער על ההחלטה למרות הוראות צו בתי המשפט. בג"ץ, לאחר שבחן את העתירה, החליט לדחות אותה על הסף ללא תגובה. ההחלטה התבססה על ההבנה כי העתירה באה לשנות את החלטתו של בית משפט מוסמך, במקרה זה בית המשפט לענייני משפחה. בג"ץ הדגיש כי אין זו ערכאת הערעור המתאימה למקרים כאלה וכי העתירה הוגשה מעבר למסגרת הזמן הרגילה להגשת ערעורים. יתר על כן, הצו קובע במפורש כי החלטות על ביטול פסקי דין אינן כשירות לערעור. בית המשפט העליון אמנם הכיר בזמן שחלף ובהשלכות האפשריות של החלטת בית המשפט לענייני משפחה, אך הדגיש כי מדובר בעניין פרוצדורלי ולא מהותי. לפיכך, הוראות הצו חלו, והעתירה, שביקשה לערער על החלטה פרוצדורלית, לא התקבלה. בית המשפט הגיע למסקנה כי העותר עדיין יכול לערער על ההחלטה הפרוצדורלית לאחר מתן פסק דין סופי על ידי בית המשפט המוסמך, ולכן העתירה נדחתה.