עת"מ 5485-11-14

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהוגשה לבית המשפט, שפרטיה אינם ברורים לחלוטין, אך נראה כי היא סובבת סביב תכניות איחוד וחלוקה של מקרקעין, והעלויות הכרוכות בהן. העותרים ביקשו להאריך את המועד האחרון להגשת עתירתם, אך השופט דחה את בקשתם בנימוק של חוסר הצדקה לעיכוב. החלטת השופט התבססה על שתי נקודות מרכזיות. ראשית, העותרים לא העלו כל טענה בדבר טבלאות האיזון בפועל או לגופה של השומה, ושנית, הטענות בדבר ניגוד עניינים מצד שמאי המעורב בתיק היו ידועות לעותרים זמן רב לפני קבלת ההחלטה, אך הם נמנעו מלפעול על פיהן במועד. השופטת שקלה את הראיות שהוצגו בנוגע לניגוד העניינים הנטען ומצאה כי אין בהן די כדי לפסול את טבלאות השמאי או לבטל את המינוי, מה גם שלשמאי המדובר לא היה עניין אישי בנכס, ולועדה היה שיקול דעת לקבל או לדחות את השמאות. השופט הדגיש את הצורך לפעול בהקדם עם גילוי פגמים בהליכים מנהליים והעובדה שהעותרים יזמו את הראיות החדשות בעצמם לא סייעה לעניינם. השופט הגיע למסקנה כי העתירה הוגשה זמן רב לאחר המועד האחרון וכי אין מקום להאריך מועד זה. משכך, בקשת הארכה נדחתה, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לשאת בהוצאות המשיבים, בסך 2,000 ₪ כל אחד. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים והייתה סופית ליום 23/03/2015.