עת"מ 806-02-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת העותר לחדש את רישיון הנשק שלו. טענת העותר כי ההחלטה לשלול ממנו את חידוש הרישיון הייתה שלא כדין לא תתקבל. גם טענת העותר כי למקבל ההחלטה לא הייתה סמכות לקבל את ההחלטה מופרכת, שכן אושר כי ההחלטה התקבלה על ידי מי שהוסמך כדין על ידי השר לביטחון פנים. זאת ועוד, טענת העותר כי הוא זכאי לרישיון נשק מכוח "הוראת מעבר" נדחית, שכן התנאי של רציפות החזקת אקדח במשך 10 שנים אינו מתקיים בעניינו. גם בקשתו של העותר לחידוש רישיון אינה מספקת ואינה מאורגנת, ומכילה ציטוטים לא רלוונטיים מפסקי דין. בית המשפט הדגיש כי החזקת נשק אינה זכות מוחלטת והיא מוגבלת לעיתים קרובות על ידי גופים מנהליים למען שלום הציבור. מאחר שהעותר בחר לבסס את בקשתו על קריטריון המחייב "המלצה פרטנית מהמשטרה", והוא לא עמד בתנאי זה, נדחתה הבקשה כדין. עוד נמסר לעותר כי קריטריון זה מיושם במשורה ונתון לבחינה שוטפת, וכי אישורו הקודם לפי קריטריון זה אינו מבטיח אישורים עתידיים ללא עמידה בדרישות. ככלל, בית המשפט לא מצא עילה משפטית להתערב בהחלטה המנהלית שלא לחדש את רישיון הנשק של העותר. לפיכך העתירה נדחית, ומותירה לעותר אפשרות להגיש בקשה מחודשת לרישיון על בסיס קריטריונים אחרים או נימוקים נוספים.