ע"ע 28228-03-15

תקציר

במקרה משפטי זה, תביעת המערערת נגעה למספר נושאים: הלוואה שנויה במחלוקת, פיטורים בלתי הוגנים במהלך ההיריון, פיצויי פיטורים, תלושי שכר שגויים והוצאות משפט. המערערת טענה להלוואה בסך 50,000 ₪ למשיב, אשר בית הדין מצא כי לא הוכחה בשל היעדר מסמכים, ודחה את ערעורה. על פיטורים לא הוגנים פסק לה בית הדין שכר של חודש בשל הליכי שימוע לקויים, בהתחשב הן בתקופת ההעסקה הקצרה והן בסיבות המקצועיות לפיטוריה. המערערת טענה לפיצוי גבוה יותר בגין הריונה, אך בית הדין אישר את ההחלטה, פסק 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש וציין את דינמיקת ההעסקה הבלתי פורמלית. לעניין פיצויי הפיטורים הכיר בית הדין בזכאותה אך הדגיש את התנאי הפסול שהטיל עליה המשיב, ובחר בפיצויי פיטורים בשיעור של 100% בתוספת הצמדה וריבית החל ממועד פסק הדין. בתלושי השכר זיהה בית הדין אי התאמות בתלושי השכר שלה, ופסק פיצוי לדוגמה בסך 40 אלף שקל לאור אי דיוקים מהותיים בהם. בית הדין גבה שכר בערכי נטו לשם בהירות, אך הכיר בצורך בערכים גולמיים לשקיפות. באשר להוצאות משפטיות, הם הגדילו מעט את העלויות שנפסקו לצורך הכנת ראיות. לבסוף, קיבל בית הדין את הערעור באופן חלקי, תוך התאמת פיצויי פיטורים, תלושי שכר והוצאות משפט, והורה למשיב לשאת ב-10,000 ₪ מהוצאות הערעור של המערערת.