ב"ל 23507-05-12

תקציר

התובעת, שטענה כי הועסקה בחברת א. מדלסי בע"מ, בבעלות בנה, תבעה דמי אבטלה מהנתבעת לאחר שפוטרה. עם זאת, בית הדין פסק לטובת הנתבעת, והגיע למסקנה כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות להוכחת יחסי עובד-מעביד. תחת זאת, הראיות הצביעו על כך שהתובע היה קבלן עצמאי הפועל במסגרת עסק משפחתי. התובעת נשאה בנטל ההוכחה משום שהועסקה בחברה בבעלות בנה. בית המשפט שקל גורמים שונים כדי לקבוע את טיב יחסיו של התובע עם החברה. התובעת הציגה מסמכים התומכים בתביעתה, לרבות סיכום שכר, תלושי שכר ודו"ח מהנתבעת. עם זאת, היעדר שעות עבודה קבועות, היעדר תשלום שעות נוספות והיעדר תנאים סוציאליים החלישו את טענתה. גם עדותה של התובעת בדבר מיקום המשרד במקום מגוריה ותפקידה בניהול העסק המשפחתי סתרה את טענתה ליחסי עובד-מעביד. כמו כן, שכרה של התובעת הועבר לחשבון משותף יחד עם שכרו של בנה, דבר המעיד על הסדר משפחתי. הסתירות בעדויות התובעת ובנה בנוגע לשעות העבודה והמעקב אחר הפעילות החלישו עוד יותר את טענתה. בית הדין הגיע למסקנה כי התובעת הייתה שותפה מלאה בניהול החברה וקידומה, תוך עבודה ללא הגבלת זמן וללא הקפדה על חוקי העבודה. בסופו של דבר, התובע לא עמד בנטל ההוכחה והתביעה לדמי אבטלה נדחתה. בית המשפט לא פסק הוצאות, ולתובע נמסר כי ניתן להגיש ערעור תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.