ת"א 50784-12-16

תקציר

התובעים, שבבעלותם ארבע דירות בבניין בחולון שנבנה על ידי הנתבעת, תבעו את האחרונה בגין איחור במסירת הדירות וליקויי בנייה. התובעים טענו כי הדירות נמסרו באיחור משמעותי מהמועד אליו התחייבה הנתבעת והיו בהן ליקויים רבים בעת מסירתן. הנתבעת טענה כי השיהוי אינו באחריותה הבלעדית וכי טענות התובעים בנוגע לליקויי בנייה היו מוגזמות. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת בתביעת השיהוי, בקובעו כי על פי ההסכם יש לחשב את המועד האחרון למסירה ממועד היתר הבנייה ולא מהיתר החפירה כפי שטענו התובעים. בית המשפט קיבל גם את טענת הנתבעת כי יש לחלוף תקופת חסד של 90 יום בהסכם בטרם יוכלו התובעים לתבוע פיצוי בגין איחור במסירה, וכי לנתבעת יש זכות לעכב את המסירה עוד יותר עד שהתובעים יעמדו בהתחייבויותיהם על פי ההסכם, דבר שלא עשו עד למסירת הדירות. לפיכך, התובעים לא היו זכאים לכל פיצוי בגין המסירה המאוחרת. באשר לליקויי הבנייה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, ובית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובעים 5,000 ₪ עבור כל אחת מהדירות, בסך כולל של 15,000 ₪. עוד קבע בית המשפט כי בשל הפער העצום בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק, יישאו התובעים בהוצאות הנתבעת, בסך 30,000 ₪. בהתחשב בסכום שנפסק לתובעים, הם נדרשו לשלם לנתבע 15,000 ₪ לאחר ניכוי הראשון מהאחרון.