ע"פ 4519/11

תקציר

ערכאת הערעור אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי להרשיע את המערער ברצח, וקבעה כי הכרעת הדין מנומקת היטב והראיות הוכיחו אשמה מעבר לספק סביר. המערער ערער על הרשעתו בשני טעמים: היעדר "עדר חזן", המתייחס להיעדר התגרות, והשפעת התרופות והאלכוהול על מצבו הנפשי. בית המשפט עמד על מרכיבי המזיד ברצח, והדגיש כי המערער פעל בכוונה תחילה ובדם קר, ללא התגרות מספקת מצד הקורבן. בית המשפט מצא כי הן המבחנים הסובייקטיביים והן המבחנים האובייקטיביים של התגרות, כפי שהוגדרו בפסיקה, תומכים בקביעה הראשונית. לא הובאו ראיות משכנעות לכך שהמערער איבד שליטה עצמית עקב התגרות. בנוסף, נדחו הטענות בדבר שכרות מאחר שהמערער לא סיפק תשתית עובדתית המצביעה על קשר בין מצבו הנפשי לבין השפעת אלכוהול או תרופות. בית המשפט התייחס גם לרכיב הפיצויים, וקבע כי על המערער לפצות את משפחת הנפגע למרות מצבו הכלכלי. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההרשעה, מאסר העולם והפיצויים ראויים, ודחה את הערעור למעט ויתור על קנס שהוטל בעבר.