דנ"א 5504/01

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בעתירה שהגיש פקיד השומה, שביקש דיון נוסף בפסיקה קודמת של בית המשפט העליון הנוגעת לדיני מס שותפויות. בפסק הדין המקורי נקבע כי מכירת זכויות שותף בשותפות תיחשב כמכירת נכס הון יחיד ולא כמכירת חלקו של השותף בכל נכס שותפות בנפרד. פקיד השומה טען כי פסק דין זה יוצר נסיבות חריגות המצדיקות דיון נוסף, שכן יהיו לו השלכות משמעותיות על כלל השותפויות בישראל, וישפיעו הן על עסקאות עתידיות והן על עסקאות בעבר. עם זאת, בית המשפט דחה את העתירה, בנימוקים עיקריים. ראשית, פקיד השומה לא הסביר מדוע לא ננקטה יוזמה חקיקתית לטיפול במצב המשפטי שנוצר לאחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי משנת 1992, אשר חיזק את תוקפו של פסק הדין נשוא העתירה. שנית, בית המשפט לא השתכנע כי הקשיים שמציבה שיטת המיסוי הנוכחית עולים על אלה של השיטה החדשה המוצעת בפסק הדין. עוד הודגש בפסק הדין כי הצורך בהתערבות חקיקתית בתחום זה אינו שנוי במחלוקת, אך יש להותיר את דרך הפעולה הראויה בידי המחוקק. העתירה נדחתה, ופקיד השומה חויב בהוצאות בסך 20,000 ₪.