בר"מ 7006/16

תקציר

אזרח ישראלי, מבקש מס' 1, קשיש וסובל ממחלות מרובות, מעסיק מטפל זר בסיעוד. לאחר שהמטפל טיפל בעבר במטופל אחר באותו בית, דחו הרשויות את הבקשה להאריך את היתר העבודה של המטפל עבור המבקש מס' 1 על בסיס חוק המתיר הארכות לעובדים זרים המטפלים במטופל אחד, אך לא במספר מטופלים. סירוב זה גרר מספר ערעורים, בין היתר לשר הפנים ולבית המשפט לעניינים מנהליים, שאישרו את הסירוב בנימוק שהחוק אינו מתיר הארכות למטפלים לטפל במספר מטופלים, גם אם מדובר באנשים שונים בזמנים שונים. המבקשת מס' 1, יחד עם בתה (המבקשת מס' 3), ערערו לבית המשפט העליון, אשר דחה אף הוא את בקשתן, תוך הסכמה לפסקי הדין הקודמים. המקרה הסתבך עוד יותר בשל הארכה הקודמת של המטפל, שניתנה על פי אותו חוק למטופל אחר. למרות אופייה ההומניטרי של הבקשה, קבע בית המשפט כי החוק אינו מאפשר הארכת רישיון עבודה של המטפל בנסיבות אלה, ולכן אינו יכול לאשר עבירה על החוק. משכך, הבקשה נדחתה, ופסק הדין הקודם אושר.