ע"פ 200/56

תקציר

הכרעת הדין עניינה בשני אישומים נגד המערער, אליעזר בצראווי. האישום הראשון היה גניבת פרד, שהיה רכוש הסוכנות היהודית לארץ ישראל, בניגוד לסעיף 276(ב) לפקודת החוק הפלילי, 1936. האישום השני היה אי ציות לצו בית משפט, בניגוד לסעיף 143 לאותה פקודה. בסראווי הורשע בשני הסעיפים על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. הרקע למקרה הוא שבסראווי היה מתנחל בכפר טרומן וככזה קיבל ציוד מהסוכנות היהודית, כולל פרד בשם 'בימבוס'. הפרד של בצראווי עצמו נגנב, ולאחר גניבתו קיבל את בימבוס ממתנחל אחר שעזב את הכפר. זמן מה לאחר מכן החליף בסראווי את בימבוס בפרד אחר, "ג'ינג'י", שהיה שייך גם הוא לסוכנות היהודית. בסוף 1955, כשכפר טרומן התפורר ובסראווי עזב, הוא מכר את הג'ינג'י ושלשל לכיסו את הכסף. השאלה הייתה האם הפרד הוא רכושה של הסוכנות היהודית או של בצראווי, כאשר האחרון טען כי הפרד הוא רכושו הפרטי או שהוא סבור שכך הדבר. בית המשפט המחוזי קבע כי הפרד נותר רכושה של הסוכנות וכי מכירתו של בצראווי את הג'ינג'י מהווה גניבה. עוד קבע בית המשפט כי בסראווי הפר צו בית משפט, שאסר עליו להוציא מהכפר רכוש השייך לסוכנות היהודית. בסראווי ערער על פסקי דין אלה, אך הערעור נדחה. פסק הדין אישר את ממצאי בית המשפט המחוזי כי הפרד היה רכושה של הסוכנות היהודית וכי בסראווי קיבל אותו למטרה מסוימת (לשימוש בחוותו), אותה הפר בכך שמכר אותו. יתר על כן, פסק הדין אישר את הקביעה כי בסראווי הפר ביודעין צו בית משפט, שקבע בבירור כי נאסר עליו להוציא מהכפר הן את רכוש הסוכנות היהודית והן את רכושו שלו. לפיכך, ההרשעות בשני הסעיפים נמצאו מוצדקות והערעור נדחה.