ת"א 41912-09-22

תקציר

בית המשפט הכריע במחלוקת בין בעלי דירות לחברת בנייה בנוגע לאיחור במסירת דירתם, שהייתה חלק מפרויקט תמ"א 38. מועד המסירה המקורי הוחמץ ביותר משנה, והצדדים לא הסכימו על המועד המדויק שבו נמסרה הדירה בסופו של דבר. בית המשפט פסק לטובת בעלי הדירות ופסק להם פיצוי בסך 80 אלף שקל בגין האיחור, תוך חישוב הסכום על בסיס דמי השכירות המתאימים בתקופת האיחור. היא דחתה את טענות חברת הבנייה כי העיכוב נגרם בשל גורמים שאינם בשליטתה, כגון סנקציות ומחדלים של רשויות אחרות, והעבירה את נטל ההוכחה לחברה בשל המעמד החוזי הבלתי אחיד בין הצדדים. בית המשפט דחה גם את תביעות בעלי הדירות לפיצוי בגין פחת ועוגמת נפש, ואימץ את ממצאי המומחה שמונה מטעמו, שלא מצא פגמים בלתי סבירים המצדיקים פיצוי כזה. כמו כן, בית המשפט קבע כי הפרת הסכם הפשרה על ידי בעלי הדירות והכחשת ממצאי המומחה היוותה הפרה של הסכם המכר, ולכן לא היה מקום לפיצוי לא ממוני. ככלל, בית המשפט קיבל חלקית את התביעה, והורה לחברת הבנייה לשלם לבעלי הדירות 80 אלף שקל בתוספת ריבית, וקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.