רע"א 2959/23

תקציר

פסק הדין במקרה זה נוגע לשאלה משפטית עקרונית הנוגעת לתחולתו של פסק דין מסוים בתביעת ביטוח. השאלה העומדת על הפרק היא האם מתן פטור לתובע מהגשת חוות דעת מומחה רפואי – בשל התנהלותו חסרת תום הלב של המבטחת – ישלול את זכותה של המבטחת להציג חוות דעת מומחה מנוגדת בהליך המשפטי. בית המשפט מכיר בכך ששאלה זו טרם נדונה ומצדיק הבהרה. פסק הדין מכיר בפערי הכוחות בין מבטחים למבוטחים, ומדגיש את הצורך להגן על האחרונים מפני פעולות חסרות תום לב פוטנציאליות של הראשונים. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, ניתן לקבל פטור מהגשת חוות דעת רפואית אם התובע הוכיח כי תביעתו אינה מבוססת וכי קיימות נסיבות חריגות שאינן בשליטתו. פסיקה קודמת קבעה כי סירובה של חברת ביטוח להפנות את המבוטח לבדיקה רפואית יכול להצדיק פטור כזה. עם זאת, ההיבט הקריטי של מקרה זה הוא האם מתן פטור זה, שמקורו בחוסר תום הלב של המבטחת, צריך להגביל גם את יכולתו של המבטח להגיש חוות דעת מומחה משלו. בית המשפט מגיע למסקנה כי מתן אפשרות למבטח לעשות כן יבטל למעשה את הפטור המוענק למבוטח ויכשיל את תכלית הפסיקה הספציפית. משכך, קובע בית המשפט כי כאשר מבוטח מקבל פטור בשל חוסר תום לב של המבטח, ככלל יהיה המבטח מנוע מלהציג חוות דעת מומחה משלו. במקרה הספציפי הנדון, מציע בית המשפט להחזיר את הדיון לבית משפט השלום על מנת שיקבע האם יש לפטור את המבקשים מצירוף חוות דעת מומחה, בהתחשב בטענותיהם בדבר חוסר תום הלב של המשיב. אם בית משפט השלום ייתן פטור כזה, המשיב לא יהיה רשאי להגיש חוות דעת נוגדת. ההחלטה מתקבלת פה אחד בין השופטים, מה שמוביל לקבלת הערעור, ובכך מבטל את ההחלטות הקודמות של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי. העניין מועבר לבית משפט השלום להמשך בירור ופטור אפשרי.