ת"א 32084-08-11

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת בסכסוך על הסכם מכר מקרקעין. הנתבעים חויבו לעמוד בהתחייבויותיהם על פי הסכם המכר, אשר איפשר לתובע להמשיך בעסקה ולנתק את הקשר עם הנתבע. התובע היה רשאי לרשום את הנכס על שמו לאחר ביצוע התשלומים הנדרשים, לרבות יתרת ההלוואה המובטחת במשכנתא ופירעון חוב בתיק הוצאה לפועל. בית המשפט גם הורה כי על הנתבע לפנות את הנכס, אך סעד זה היה מחוץ לסמכותו של בית המשפט, ולכן הוא לא ניתן. בקשת הפינוי של התובעת נדחתה, שכן גם היא הייתה מחוץ לסמכותו של בית המשפט, ותחת זאת, קיוותה הנתבעת כי הנתבעת תפנה את הנכס מרצון בעקבות פסק הדין. גם התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי התובעת לא הפרה את ההסכמים. ההחלטה התקבלה לאחר בחינת מכלול הראיות וקביעה כי הנתבע שיבש את ביצוע העסקה. טענותיה המקדמיות של התובעת בדבר הטעיה, כפייה ועושק נדחו אף הן, וטענות הנתבע בדבר התיישנות ושיהוי נמצאו כלא במקומן.