ת"א 3624-01-20

תקציר

בית המשפט בחן בקפידה את הראיות והטיעונים שהוצגו על ידי שני הצדדים בתיק זה. הסוגיה העומדת על הפרק נוגעת לתוקפה של איגרת חוב חתומה על ידי הנתבע. לטענת התובע, הנתבע חתם מרצונו על שטר ערבות בביתו בנוכחות סוכנו של התובע ואשתו. עם זאת, הנתבע טוען כי הוטעה לחתום על המסמך, תוך ניצול מצבו הבריאותי לאחר אירוע מוחי. לטענתו, הערבות צורפה למסמכים אחרים וכי חתימתו הושגה במרמה. השופט מכיר בחזקה המשפטית לפיה אדם החותם על מסמך מודע לתוכנו ומסכים עמם. טענת הנתבע כי נעשה שימוש לרעה בחתימתו דורשת הוכחה משמעותית כדי להתגבר על חזקה זו. לאחר בחינת חומר הראיות, השופט מגיע למסקנה כי גרסת התובע לאירועים אמינה יותר. בא כוחו של התובע העיד כי הנתבע חתם על הערבות בנוכחותו, ועדות זו נתמכת בראיות נוספות. נסיבות החתימה על הערבות – לרבות הודאתו של הנתבע בחוב ויחסיו המיוחדים עם התובעת – עולות בקנה אחד עם הנרטיב של התובע. יתר על כן, השופט אינו מוצא כל הצדקה לטענת הנאשם כי הוטעה. טענת הנתבע כי הקשר היה שזור במסמכים אחרים מופרכת על ידי העדויות והראיות שהוצגו. השופטת מדגישה כי טענת בטלות מחמת רשלנות בחתימה מחייבת את הנתבע להוכיח כי לא התרשל, דבר שלא עשה. בנוסף, השופט דוחה את טענת הנתבע בדבר היעדר תאריך על הערבות כחסרת תוכן, שכן איגרות חוב לא מתוארכות אינן בהכרח פסולות. לאור האמור, השופט פוסק לטובת התובע, ומקבל את התביעה כנגד שני הנתבעים. הם חייבים ביחד ולחוד לשלם לתובע 400,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כן חויבה הנתבעת 1 לשלם לתובע 10,953 ₪ נוספים, בצירוף אותם חיובים נלווים. כמו כן, שני הנתבעים אחראים להוצאות המשפט של התובע ולשכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין; אחרת, הם יגרמו להבדלי הצמדה וריבית נוספים. פסק דין זה ניתן בהעדר שני הצדדים ומהווה הכרעה מקיפה בתביעה כנגד הנתבעים.