ע"א 879/92

תקציר

הערעורים בערעור אזרחי מס' 879/92 ו-899/92 כרוכים בסכסוך רכושי וחוזי מורכב. ראשיתו של המקרה בעסקת שלושה צדדים של מכירה והמחאת זכויות בבניין דירות בירושלים. המערערת מס' 1, חברת האם, רכשה זכות חכירה במגרש והתירה לחברת בתה, המערערת מס' 2, לבנות מתחם דירות, אשר נמכר לאחר מכן לגורמים שונים. יחידה אחת כזו נמכרה לוויסמן, מנהל חברה לציוד חימום, טרמונל. מכירה זו כללה הסכם דמוי סחר חליפין שכלל ציוד חימום שסופק לבניין. בהמשך מכר ויסמן את הדירה לבני הזוג רוסמן, והבטיח להשלים ולרשום זכויות שונות, שהתעכבו בשל מחלוקות בין המערערים לבין ויסמן בנוגע לחובות אספקה. בני הזוג רוסמן תבעו אכיפה, השלמה ופיצוי בשל העיכוב ברישום החכירה. בית המשפט המחוזי קבע כי ויסמן עמד בהתחייבויות כספיות בגין הדירה, אך המערערים עיכבו את העברת חוזה השכירות הרשום בשל טענתם כי טרמונל לא סיפקה את מלוא הציוד המוסכם. היא הורתה לאכוף את העברת החכירה לבני הזוג רוסמן והעניקה פיצוי חלקי על העיכובים של ויסמן. בית המשפט קבע כי המחאה חוזית אינה מבטלת את התחייבויותיו של הנמחה המקורי אלא אם הוסכם על כך במפורש. בית המשפט דחה טענות לסעד מן היושר ולהבחנה בין פיצויים בגין הפרה לבין פיצוי כספי לפי דיני החוזים. בית המשפט העליון הותיר על כנו את ההכרעה נגד המערערים לטובת בני הזוג רוסמן, אישר את הקביעה כי הפיצוי המוסכם היה מידתי, דחה ניסיונות להסיט אחריות והדגיש את עקרון ראיית הנולד החוזית בדבר תוצאות הפרה אפשריות. משכך, נדחו הערעורים ונפסקו הוצאות משפט כנגד המערערים.