ת"א 53375-11-18

תקציר

בית המשפט פסק לטובת המשכיר בסכסוך על הפרת הסכם שכירות למשתלה הפועלת בשטחו של המשכיר. השוכרים הפרו את ההסכם באופן יסודי בכך שלא שילמו דמי שכירות ודמי ניהול במועד, לא העמידו ביטחונות והפרו תנאים אחרים. כתוצאה מכך, זכותם של בעלי הדירות לבטל את ההסכם ולתבוע פינוי. עוד קבע בית המשפט כי טענות השוכרים בדבר הפרות של המשכיר, כגון אי השלמת השיפוצים במועד ומניעת כניסת כלי רכב לבניין, אינן מצדיקות את אי עמידתם של השוכרים. כמו כן, לא הוכחו טענות השוכרים כי הוטעו לגבי תנאי ההסכם וכי המשכיר חייב כספים לצד שלישי. לפיכך חויבו השוכרים לשלם למשכיר 122,234 שקל, כולל פיצוי מוסכם, חוב שכר דירה והוצאות שירות. סכום זה הביא בחשבון הפחתה של 25,720 שקל, כמפורט במזכר הבנות נפרד. בנוסף, חויבו השוכרים לכסות מחצית מהוצאות המשפט של המשכיר, כולל שכר טרחת עורך דין בסך 30 אלף שקל. ההחלטה אישרה מחדש את צו הפינוי ואישרה את אופיו המחייב של הסכם השכירות, תוך דחיית טענות השוכרים ותביעות שכנגד.