עפ"ת 12958-10-07

תקציר

המערער הורשע בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, עבירה שונה מזו בה הואשם, שהיא סירוב לבצע בדיקת נשיפה. הוא ערער על הרשעה זו, ולחילופין ביקש להקל בעונשו, בנימוק של נסיבות אישיות קשות. המשיב ביקש לדחות את הערעור, בטענה כי החלטת בית משפט קמא מבוססת על ראיות מהימנות. ערכאת הערעור הסכימה עם המשיב וקבעה כי פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס היטב, וכי הוא מבוסס על ראיות טובות, לרבות הודעותיו של המערער עצמו. עוד ציין בית המשפט כי העונש הולם ותואם מקרים קודמים, ואינו מצדיק התערבות. זאת ועוד, עברו הנהיגה של המערער, שכלל עבירות ותאונות קודמות, חלקן בנהיגה בשכרות, הצביע על סכנה ממשית לציבור. לפיכך, הערעור, הן על ההרשעה והן על גזר הדין, נדחה. בית המשפט הורה למערער להפקיד מיד את רישיונו ולשלם את הקנס כפי שקבע בית המשפט הנמוך יותר.