עפ"ת 21722-04-16

תקציר

הכרעת הדין דנה בעניינו של מערער שהורשע בנהיגה ללא רישיון תקף במשך כשבע שנים ועם הרשעות תעבורה קודמות רבות, לרבות נהיגה בזמן פסילה. למרות עונש המאסר המותנה שהוטל עליו, הוא המשיך לפגוע, תוך זלזול בחוק וסיכון אחרים. למרות שהתמודד עם השלכות חמורות, בית המשפט שקל גורמים מקלים, כולל השתתפותו בתוכנית שיקום וקשיים אישיים כמו מאבקים כלכליים ושבץ מוחי שהשבית אותו באופן זמני. שירות המבחן המליץ על התערבות טיפולית, בטענה ששיקום מוצלח יועיל הן ליחיד והן לחברה. בית המשפט החליט לקבל חלקית את הערעור, והמיר את מאסרו בפועל של המערער בעבודות שירות, לצד צו מבחן המחייב השתתפות בקבוצה טיפולית. המערער הוזהר מפני צריכת אלכוהול במהלך השירות ונמסר לו כי אי ציות עלול להוביל לגזר דין חמור. בית המשפט הפגין גישה מאוזנת, תוך מתן עדיפות לשיקום תוך הכרה בחומרתן של עבירות חוזרות ונשנות.