בפ"ת 10139-05-11

תקציר

המשיב עומד בפני בקשה לפסול אותו מנהיגה עד לתוצאות משפטו באשמת גרימת מוות ברשלנות. המדינה מבקשת מבית המשפט צו פסילה לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה. בעוד בא-כוח המשיב טוען כי אין בסיס ראייתי לאישומים וכי לא נשקפת מהמשיב סכנה, המדינה טוענת כי בידיה די ראיות וכי בעקבות תיקון הפקודה על בית המשפט להורות על פסילה במקרים כאלה. התיקון העביר את נטל ההוכחה לנאשם להראות כי נהיגתו אינה מסוכנת ויצר חזקת מסוכנות בעקבות תאונה קטלנית. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות ושקל את נסיבות התאונה, את היסטוריית הנהיגה של המשיב ואת נסיבותיו האישיות, מקבל את בקשת המדינה. בית המשפט קובע כי המשיב לא הפריך את חזקת המסוכנות ומורה על פסילתו מנהיגה עד תום משפטו. קביעה זו, שנועדה להגן על הציבור ולהרתיע מפני תאונות קטלניות, משקפת את עמדתו המחמירה של המחוקק בנושאים אלה. עם התיקון, בית המשפט אינו נדרש לבחון את הראיות לכאורה של המדינה, אם כי הוא רשאי לעשות זאת אם הנאשם מבקש זאת. במקרה דנן, בית המשפט מוצא כי אין די בטענות המשיב כדי לסתור את חזקת המסוכנות. לפיכך, בית המשפט נעתר לבקשת המדינה ומורה על פסילה עד תום ההליכים המשפטיים.