ע"א 70/62

תקציר

המקרה נסוב סביב פרה שחלתה לאחר שנמכרה על ידי המערער (אדלר) למשיב (יצחקי). האחרון דרש להחזיר את כספו לאחר שהפרה לא הצליחה להניב את כמות החלב שהובטחה, אך אדלר סירב. שלוש שנים לאחר מכן ביקש יצחקי לתקן את כתב תביעתו, שכן הפרה חלתה והוא מכר אותה, מתוך רצון לשנות את חשבון הנזק. אדלר התנגד לכך, בטענה כי מדובר בעילת תביעה חדשה שקמה לאחר הגשת התביעה. בית המשפט המחוזי אישר את התיקון, מה שהוביל את אדלר לערער. בית המשפט העליון, בפסק דין שניתן על ידי השופט זוסמן, דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי מטרתן של תקנות סדר הדין האזרחי היא ליישב סכסוכים, ויש לאפשר תיקונים אם הם משרתים מטרה זו ואינם פוגעים בצד שכנגד. על השופט הדן בתיק להתמקד בשאלה האם התיקון נחוץ כדי להוציא לאור את המחלוקת הממשית בין הצדדים, גם אם העובדות החדשות התגלו לאחר הגשת התביעה. במקרה זה, המחלוקת האמיתית הייתה אחריותו של אדלר למכירת הפרה החולה, והתיקון היה מותר לפי תקנה 125. בנוסף, בית המשפט מצא כי מכירת הפרה אינה מבטלת בהכרח את תביעתו של יצחקי, במיוחד נוכח ההבטחה בדבר בריאותה של הפרה. מאחר שהתיקון לא שינה את ליבת המחלוקת וניתן היה להתירו לפי תקנה 286, נדחה הערעור, ונפסקו הוצאות ליצחקי. השופטים אולשן וכהן הסכימו.