ת"א 30023-08-22

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעת לשון הרע שהגיש תובע נגד נתבע שתגובתו לפוסט בפייסבוק נחשבה לשון הרע. הפוסט המדובר ציטט את התובע מחוץ להקשרו, ורמז כי נתן הוראות לא הגיוניות לתושבים במקרה של גניבה. תגובת הנאשם, שהייתה קיצונית וסאטירית, הציעה שאם מגיע אנס והאישה והבנות לא בבית, הדייר צריך לקבל וזלין. בית המשפט פירש את תגובת הנתבע כסוג של ביקורת וסאטירה, המכוונת לאבסורד שבפוסט המקורי, ולא כהתקפה אישית על התובע. נמצא כי קורא סביר היה מבין את ההקשר ומפרש את התגובה כביקורת כללית, ולא כהצעה לאונס אשתו ובנותיו של התובע. לפיכך, התגובה נעדרה את הגנת תום הלב הקבועה בסעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע. עם זאת, התביעה נדחתה מאחר שבית המשפט מצא כי הבעת הדעה נופלת בגדר ההגנות שמעניק חופש הביטוי. למרות שהשפה בה השתמש הנאשם הייתה בוטה וחסרת מעצורים, היא לא היוותה הסתה או ביזיון. מאחר שעילת התביעה של התובע הייתה שונה מהמחלוקת בפועל, לא ניתנה לנתבע הזדמנות נאותה להתגונן. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות.