עמ"ת 10073-08-16

תקציר

השופטת, גיליה רביד, שקלה בכובד ראש את נסיבות המקרה, תוך התחשבות בטיעונים שהציגו הצדדים ובפסיקה הרלוונטית. היא מגיעה למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהפוך את החלטת בית משפט קמא מיום 3.8.16. רביד מדגיש כי יש להתייחס למעצרו של תושב שטחים ולשחרורו לישראל כאל מקרים חריגים, בהתאם לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון. היא מסכימה עם טענת המערער כי אין לנצל את הליך המעצר לקבלת רישיון ישיבה ישראלי. במקום זאת, יש להתמקד בעיקר במטרות המעצר, שהן למנוע עבירות חוזרות ולהבטיח את שלום הציבור. השופט מותח ביקורת על החלטת בית משפט קמא על כך שסטתה מתקדים בית המשפט העליון ולא בחנה כראוי את הראיות ביחס לטענות המשיב בדבר איום. היא מדגישה את הסיכונים הכרוכים במתן זכויות ישיבה לאנשים הנכנסים לישראל באופן בלתי חוקי, ומדגישה כי תפקידו של בית המשפט בהליך הפלילי נבדל מתפקידים מנהליים בהערכת הסכנות וההשלכות של התרת שהייה בארץ. רביד מדגיש את הצורך לכבד את החוק ולשים את שלום הציבור בראש סדר העדיפויות. אשר על כן, היא מקבלת את הערעור, מחזירה את תנאי הערבות שנקבעו ליום 26.7.16 ומורה על התייצבות המשיב בפני השופט התורן בבית משפט השלום לתזכורת לשחרור בערבות עד ליום 8.7.16 בשעה 12:00.