ע"פ 6106/23

תקציר

בית המשפט החליט פה אחד לדחות את הערעור על גזר דינו של המערער בגין השתתפות בהתפרעות אלימה, תוך שהוא מדגיש כי ערכאת ערעור צריכה להתערב רק במקרים חריגים, כגון טעויות מהותיות בגזר הדין או חריגה משמעותית ממדיניות הענישה. מקרה זה לא היה זכאי ככזה. בית המשפט הדגיש את חומרתן של עבירות ההתפרעות, שכן הן מהוות סכנה לאזרחים, מפיצות טרור וחותרות תחת שלטון החוק. סוגיות אלה היו חמורות במיוחד בתקופות של מתיחות ביטחונית כמו מבצע "שומר החומות", תוך עומס על כוחות הביטחון וסיכון חיי אדם. המערער, שהיה מעורב באופן פעיל, יידה אבנים במהלך ההתפרעות יחד עם אנשים נוספים, דבר שעלול לסכן חיים למרות שהאירוע הסתיים בנזק לרכוש בלבד. בית המשפט הדגיש את החומרה הנוספת של המעשים נגד רשויות אכיפת החוק, וקבע אפס סובלנות לעבירות כאלה, החותרות תחת מוסכמות חברתיות. למרות טענות המערער להקלה בעונש על בסיס סיכויי השיקום, בית המשפט לא מצא ראיות שיקומיות משכנעות להפחתת העונש. חוסר אחריותו של המערער והמוטיבציה לשיקום שללו עוד יותר את ההצדקה להקלות. יתר על כן, המערער לא נטל על עצמו את מלוא האחריות בשלב מוקדם של ההליכים, דבר שהגביל את הזכאות הפוטנציאלית לעונש מופחת. משכך, אישר השופט י' אלרון, בתמיכת השופטים א' שטיין וג' כנפי-שטייניץ, את גזר דינו של בית המשפט המחוזי. המערער מונחה להסגיר את עצמו עד ליום 25.6.2024 כדי להתחיל את תקופת מאסרו, לאחר תיאום עם הליכי המיון של שירות בתי הסוהר.