ע"א 9218/08

תקציר

שני ערעורים, ע"א 19139/08 וש"א 19961/08, מערערים על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מלדון בבקשה למתן רשות ערעור על סכסוך רכושי. המערערים, הטוענים כי הם שוכרים בנכס הנדון, טוענים כי שופט בית המשפט המחוזי היה צריך לפסול עצמו מלדון בבקשה משום שהביע דעה בנושא יום קודם לכן, קבע דיון בה ולמעשה הורה על הבאתה בפניו. עוד הם טוענים כי התנהלות בית המשפט, לרבות קיום דיון בבקשה לפסילה, מעידה על משוא פנים. השופט קבע כי העברת בקשת רשות הערעור לשופט אחר תבזבז זמן שיפוטי, שכן הוא מכיר את התיק. עוד הדגיש השופט כי החלטותיו בעניין המערערים התבססו לגופו של עניין. שופט בית המשפט העליון שדן בערעורים הגיע למסקנה כי בקשות הפסילה הן חסרות שחר, וציין כי חשדות ורגשות סובייקטיביים אינם יכולים להוות בסיס לפסילה. עוד ציין השופט כי החלטות הנוגעות לניהול דיונים הן פרוצדורליות ואינן מהוות עילה לפסילה. מאחר שבקשות רשות הערעור של המערערים נדונו ונדחו על ידי בית המשפט העליון, נדחו הערעורים על החלטות בית המשפט המחוזי.