ת"א 3030/04

תקציר

התובע, שהיה מבוטח על ידי הנתבעים, נפצע קשה בתאונת אופנוע שהתרחשה ביום 26.4.02 ואושפז עד דצמבר 2002. בעקבות התאונה עברה התובעת תהליך שיקום ממושך אך לא יכלה לחזור לעבודה כבעבר. בית המשפט קבע כי לתובע נקבעה נכות רפואית זמנית בשיעור של 51% בארבע השנים הראשונות לאחר התאונה ונכות לצמיתות בשיעור של 44% לאחר מכן. כושר ההשתכרות של התובע לפני התאונה נקבע על 35,990 ₪, בעוד שכושרו לאחר התאונה נאמד בכ-5,000 ₪, וכתוצאה מכך נקבעה לו נכות תפקודית בשיעור של 80%. בית המשפט חישב את הפסדי השכר של התובע בעבר ובעתיד על בסיס נכות זו ופסק לו 5,560 ₪ עבור דמי מחלה ו-47,233 ₪ עבור הלוואה שקיבל כנגד תגמולי ביטוח. בנוסף, נפסקו לתובע 267,698 ₪ בגין הפסדי שכר מספטמבר 2004 עד פברואר 2006 ו-481,877 ₪ בגין הפסדי שכר מיום פיטוריו ועד למועד פסק הדין. בגין הפסדי שכר עתידיים נפסקו לתובע 3,640,122 ₪. כמו כן פוצה התובע בגין הפסד הפרשות לפנסיה, הוצאות שונות, טיפולי שיניים וטיפולים בבית לוינשטיין בסך 346,608 ₪. כמו כן, פסק בית המשפט 90,000 ₪ עבור הוצאות נסיעה בעבר ובעתיד ו-100,000 ₪ עבור עזרה שקיבל מאחרים. לבסוף קיבל התובע פיצוי בסך 198,458 ש"ח בגין כאב וסבל, ובסך הכל פיצוי בסך 5,584,632 ש"ח, לאחר ניכוי 124,104 ש"ח בגין הטבות שהתקבלו ממקורות אחרים. הנתבעים חויבו לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ והוצאות משפט. הריבית נוספה לכל סכומי הפיצויים כנדרש בחוק ממועדי ההפסד בהתאמה ועד התשלום בפועל.