בצה"מ 49507-06-19

תקציר

השופט החליט לדחות את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי של מבנה שבנה המבקש על אדמתו. המבקש טען כי ביצע רק עבודות גינון, אך הראיות הצביעו על עבודה נרחבת להקמת גן אירועים, אשר היוותה הפרה של ייעוד הקרקע. חוסר אמינותו של המבקש, יחד עם הדרישה להיתר בניה לבנייה הנצפית, הביאו את השופט לדחות את טענות המבקש. השופטת דחתה גם את הטענה כי המשיב חרג מהוראות מנהליות, והדגישה כי לאזרחים אין זכות חוקית לבחור את הרשות המינהלית הפועלת נגדם כל עוד היא פועלת כדין. זאת ועוד, המבקש לא הוכיח חריגה מההנחיות המינהליות, ופעולתו של המשיב נהנתה מחזקת תקינות. מאחר שהמבקש לא הוכיח את עמידתו של גן האירועים בתקנות הרלוונטיות, טענתו לחריגה הייתה מופרכת. יתר על כן, המבקש לא הצליח להוכיח אופק תכנוני, תנאי מוקדם לביטול צו הריסה, ומשכך נכשלה הבקשה לביטול הצו. המבקש חויב לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪.