בג"צ 6195/98

תקציר

פסק הדין נסוב סביב חוקיותו של צו שהוציא מפקד צה"ל ביהודה ושומרון. צו זה נועד לפרק ולפנות מבנים סביב קברו של ברוך גולדשטיין, שביצע ירי המוני במערת המכפלה בחברון בשנת 1994. העתירה, שהוגשה על ידי הוריו של גולדשטיין, מערערת על סמכותו של המפקד ועל תוקפו של הצו. פסיקת בית המשפט מתייחסת תחילה לפקודת מניעת טרור, האוסרת על כל הבעת שבח, אהדה או עידוד בעל פה או בכתב למעשי אלימות העלולים לגרום למוות או לפציעה. המסקנה היא כי המבנים והכתובות על קברו של גולדשטיין מהווים בבירור שבח ואהדה למעשיו האלימים, ולכן הסרתם מוצדקת על פי פקודה זו. כמו כן, פסק הדין דן בחוק איסור הקמת אנדרטאות לזכר מבצעי מעשי טרור. על פי חוק זה, יש להסיר אנדרטאות שהוקמו לזכר מחבלים, למעט קבריהם ומצבותיהם. בית המשפט מדגיש כי החוק מכבד את כבודו של הנפטר ואינו פוגע בזכויות יסוד כלשהן. היא מבהירה כי היעדר יישום תקנות אינו מונע את ביצוע החוק, במיוחד במקרה זה, שכן התקנות הרלוונטיות יחולו רק בתוך גבולות ישראל. המבנים המדוברים נחשבים מבחינה משפטית לאנדרטה, והסרתם מאושרת על פי חוק. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי נדרשת קביעה של בית המשפט כדי לבסס את גולדשטיין כטרוריסט, תוך שהוא מסתמך על ראיות מנהליות רבות ועל ממצאי ועדת חקירה ממלכתית. באשר לביטול היתר הבנייה, מוסבר בפסק הדין כי החוק מאפשר פינוי אתרי הנצחה ללא קשר לשאלה אם ניתן היתר. ברגע שהאנדרטה מוסרת, היתר הבנייה הופך ללא רלוונטי, והרשות שהעניקה אותו יכולה לבטל אותו, במיוחד בנסיבות הנוכחיות בהן נשקפת סכנה מהאנדרטה. לבסוף, בית המשפט מכיר בסמכותו של המפקד להבטיח את הסדר והביטחון הציבורי ובשיקול דעתו בנקיטת האמצעים הנדרשים, לרבות פינוי מבנים. יודגש כי צורתו הנוכחית של קבר גולדשטיין מהווה איום פוטנציאלי על שלום הציבור, ובכך נותנת תוקף להוראת המפקד גם בשטח זה. לפיכך, בית המשפט מחליט לבטל את הצו המותנה ולדחות את העתירה, מבלי שייפסקו הוצאות למי מהצדדים.