עמ"מ 4794/05

תקציר

הערעור מתייחס לצו מעצר מינהלי שהוצא נגד המערער על ידי שר הביטחון, מכוח חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים). המערער נעצר בחשד למעורבות בפעילות בלתי חוקית ואלימה, לרבות פעילות טרור. המערער טען, כי אינו מכיר את החשדות נגדו וכי השימוש במעצר מינהלי אינו סביר ואינו מידתי בעניינו. עוד טען כי יש לפרש את חוק המעצרים המנהליים באופן מצמצם וכי הוא אינו חל על עניינו הפנים-ישראלי. המשיב, לעומת זאת, טען כי קיימת עילה מוצדקת למעצרו של המערער, בהתבסס על מידע חסוי המצביע על מעורבותו בפעילות בלתי חוקית. בית המשפט קבע כי אי חשיפת הראיות והחשדות נגד המערער נחוצה לשם הגנה על ביטחון המדינה וכי המעצר נחוץ מטעמים של ביטחון המדינה ושלום הציבור. עוד קבע בית המשפט כי המעצר היה מוצדק בהיעדר אמצעי הגבלה אחר וכי ההחלטה לאשר את הצו הייתה סבירה. עם זאת, בית המשפט קבע כי ההחלטה לקצר את תקופת הצו ניתנה בחוסר סמכות ודינה להתבטל. לפיכך, הערר התקבל בחלקו וההחלטה בבקשת ההבהרה בוטלה, אך הערר על אישור צו המעצר (בכפוף לקצרתו) נדחה.