בר"מ 4443/03

תקציר

בפסק דין מפורט התייחס בית המשפט למחלוקת משפטית מורכבת בה מעורבת עיריית חולון ותביעתה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. המוקד העיקרי היה האם לרשויות המקומיות יש זכות לתבוע פיצויים בגין נזקי קרקע עקב תכנון עירוני, תוך הדגשת עניינה של עיריית חולון בנוגע לתוכנית מתאר ארצית להרחבת נתב"ג (תמ"א/2/4). בית המשפט בחן את ניגוד העניינים הנטען שכן חברי מועצת העירייה והוועדה המקומית הם אותם אנשים במקרים כאלה. בעוד החוק מעניק לפרט פיצוי על נזקי רכוש מתכנון ציבורי, עיקר השאלה הייתה האם יש לפצות באופן דומה עיריות, המייצגות אינטרסים ציבוריים, במיוחד כאשר התכנון מיטיב עם הציבור הרחב. היועץ המשפטי לממשלה והמשיבים טענו כי על העיריות לשמור על זכות זו כנאמן ציבור של מקרקעין, תוך ציון הגנות חוקתיות העולות בקנה אחד עם זכויות הקניין של הפרט. בתוך כך, רשות שדות התעופה התנגדה לכך בשל קונפליקטים פוטנציאליים הנובעים מתפקידים מנהליים. בסופו של דבר הגיע בית המשפט למסקנה כי לרשויות המקומיות אכן יש זכות להגיש תביעות לפי סעיף 197, תוך שימת דגש על עקרונות ההגינות והצדק החלוקתי המביאים בחשבון את נטל הנזקים התכנוניים שאינם נופלים רק על אוכלוסיות קטנות ומקומיות. היא התייחסה לניגוד העניינים בכך שקבעה כי התביעות יועברו לדיון בוועדת ערר בלתי תלויה, תוך עקיפת החלטות הוועדה המקומית כדי לשמור על משוא פנים. פסק הדין הכיר גם במורכבויות פרוצדורליות וקרא לבהירות חקיקתית מקיפה בכל הנוגע לתביעות פיצויים בין תביעות רכוש ציבוריות ופרטיות. לבסוף הכריע בית המשפט לטובת עיריית חולון, ביטל את החלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי והחזיר את תביעת הפיצויים לבחינה נוספת לגופה.