ס"ע 10587-05-12

תקציר

התובע, שעבד בחברה הנתבעת במשך שלוש שנים כמנהל חנות, פוטר לאחר שכתבה בטלוויזיה מתחה ביקורת על מדיניות התמחור של החברה. בכתבה המדוברת הוצג תיעוד ממצלמה נסתרת של החנות, ובו נראה לקוח מוכר חולצה עם שני תגי מחיר: אחד בשקלים המציין מחיר גבוה, והשני בדולרים המציין מחיר נמוך בהרבה. החברה טענה כי היו סיבות נוספות לפיטוריו של התובע, אולם בית המשפט קבע אחרת, וסבר כי עיתוי הפיטורים - יום לאחר פרסום הכתבה - הוא צירוף מקרים מוגזם. עוד טענה החברה כי התובעת התנהלה באופן פסול במסגרת פרסום הכתבה, אך בית המשפט שוב חלק על כך, ולא מצא פגמים חמורים בטיפולה בסיטואציה. גם בהליך המזורז של פיטוריה של התובעת נמצאו פגמים, שכן לא ניתן לתובעת שהות מספקת להתכונן לשימוע, ואף לא נמסרו לה פרטים מספיקים על כך. לפיכך פסק לה בית המשפט פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין הפרה זו. בית המשפט שקל ודחה גם את טענותיה של התובעת להפליה מחמת גיל, וקיבל את תביעתה בגין שעות נוספות שלא שולמו, ופסק לה 83,876 ₪ - בניכוי קיזוז של 5,541 ₪ בגין שעות היעדרות - שישולמו בהפרשי הצמדה וריבית מהמועדים המתאימים. תביעתה הנגדית של החברה בגין לשון הרע וגניבת סוד מסחרי התקבלה בחלקה. בית המשפט מצא כי התובעת אכן גנבה מסמכים המכילים סודות מסחריים ושיתפה אותם בכלי התקשורת, והורה לה לשלם לחברה פיצוי בסך 14,000 ₪. לסיכום, חויבה החברה לשלם לתובע 100,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין וחוסר תום לב, בתוספת 30,000 ₪ בגין ליקויים בהליך השימוע, וסך של 119,209 ₪ גמול שעות נוספות (לאחר ניכויים). מנגד, חויב התובע לשלם לחברה 14,000 ₪ בגין גזל סודות מסחריים. כמו כן חויבו הצדדים בהוצאות משפטם, שהסתכמו עבור התובע ב-8,000 ₪.