ת"פ 49550-08-19

תקציר

הנאשם הורשע בהצתה לאחר שהצית את דלפק חנותו של המתלונן על רקע סכסוך כספי. כתוצאה מהשריפה נגרם נזק משמעותי לחנות ולחנויות הסמוכות. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם לעבירה הוא 18 עד 30 חודשי מאסר, בהתחשב בערכים המוגנים שנפגעו, מידת הפגיעה, העונש המקובל, נסיבות העבירה ואשמת הנאשם. בעוד שפעולותיו של הנאשם תוכננו וגרמו לנזק משמעותי, נלקחו בחשבון גם כמה גורמים מקלים. אלה כללו היעדר פגיעה פיזית, הבחירה להצית חנות ולא בית מגורים, עברו הפלילי הנקי של הנאשם, מצבו הנפשי ונסיבותיו האישיות. בית המשפט דן גם בפסיקה הנוגעת לעבירות דומות. ההגנה ביקשה לסטות ממתחם הענישה הראוי בשל קרבתו של הנאשם לכשירות אי השפיות, פוטנציאל השיקום ומצבו הבריאותי הכללי. עם זאת, בית המשפט מצא כי עניינו של הנאשם אינו נופל תחת הנסיבות המקלות של קרבה לאי שפיות. למרות שבית המשפט הכיר במצבו הנפשי של הנתבע ונתן לו משקל מסוים, לא היה בו די כדי לבסס את הטענה. בית המשפט דחה גם את הבקשה לחריגה על בסיס פוטנציאל שיקומי, שכן הנאשם לא השתתף בהליך טיפולי ונשקפת ממנו סכנה לפגיעה חוזרת. עם זאת, בית המשפט קיבל את בקשת החריגה משיקולי צדק בשל מצבו הבריאותי החריג של הנאשם ונסיבותיו האישיות המורכבות. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי בסך 10,000 ₪ למתלונן וחילוט רכבו של הנאשם.