ע"א 3405/06

תקציר

בתיק הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, התייחס השופט יצחק עמית לסוגיה בה בנו המערערים מעבר לגבולות הבנייה המותרים בחלקתם בשלומי, תוך גרימת מטרד לשכניהם, המשיבים. בית המשפט הורה להרוס חלקים מבית המערערים, ובמיוחד להתמקד בבנייה הבלתי חוקית בקומה השנייה. המערערים טענו כי בית משפט השלום נעדר סמכות לצו הריסה כזה, טענו כי יש להתייחס אליו בפני בית המשפט המחוזי, וחלקו על כך שהוכחו נזק. המשיבים פתחו בהליכים משפטיים בשל הפרעות מהותיות שנגרמו כתוצאה מבנייה בלתי חוקית זו, כגון פגיעה בפרטיות והפרעה לזרימת האור והאוויר. התיק נסב סביב סמכות השיפוט המהותית והלימות התביעות הנוגעות לדיני הקניין. השופט עמית תמך בהוראת הערכאה הנמוכה יותר להריסת הקומה השנייה, אך ביטל את הצו בדבר חריגות בקומה הראשונה, וקבע כי השפעתן פחותה. חרף סוגיות הנוגעות לסמכות השיפוט, נקבע פה אחד כי טענות המערערים חסרות שחר. בית המשפט הותיר על כנו את ההחלטה להריסה חלקית והורה למערערים לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים. השופט רון סוקול והשופט שמואל ברלינר הסכימו עם החלטתו של עמית, אם כי סוקול מתח ביקורת על ההיבטים הפרוצדורליים של הטיפול בתביעות שיפוט. בסופו של דבר, פסק הדין הדגיש את אי עמידתם של המבקשים בתקנות הבנייה, וחיזק את הצורך בפיקוח מאוזן על הבנייה כדי להבטיח ציות לדיני הקניין וזכויות שימוש שוויוניות בקרקע.