עת"מ 38463-07-13
פסק-דין מנהלי ירושלים
תקציר
העותר ביקש מידע מסוים מהרשות הציבורית לפי חוק חופש המידע שמסרה הרשות. בהמשך טענה העותרת כי הרשות מחויבת לפרסם מידע זה באתר האינטרנט שלה, קרי ההתקשרויות בין רשות מקרקעי ישראל לבין גורמים פרטיים, שכן הן נחשבות להנחיות מינהליות. בית המשפט מצא כי חוזים אלה אינם נופלים תחת ההגדרה של הנחיות מינהליות, שכן הם אינם הכללות נורמטיביות גמישות אלא משקפים הסכמים בילטרליים. כמו כן, הרשות לא פעלה עוד בהתאם לחוזים אלה, דבר שהצדיק עוד יותר את אי פרסומם. בית המשפט פירש את סעיף 6(א) לחוק חופש המידע כמאפשר פיקוח על הנחיות מנהליות במשרדי הרשות, תוך השארת הפרסום באתר האינטרנט לשיקול דעתה של הרשות. גם אם ימצא בית המשפט כי יש לפרסם את החוזים באינטרנט, החלטת הרשות שלא לעשות כן במקרה זה הייתה עומדת בעינה, בהינתן שהמידע נמסר לעותרת, ולא הייתה כל אינדיקציה לכך שלא יימסר למבקשים אחרים. בנוסף, טענה הרשות כי פרסום החוזים בעת הזו עלול להטעות את הציבור, וחוזים חדשים צפויים להיות מאושרים בקרוב. לבסוף, טענות העותרת בדבר חובות לפי חוק רשות מקרקעי ישראל לא היו בסמכותו של בית המשפט. לפיכך, העתירה לחייב את הרשות לפרסם את החוזים באופן מקוון נדחתה.
עת"מ 38463-07-13 אפרת ואש נ' מועצת מקרקעי ישראל, מנהלי (7.4.2014)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.