בש"פ 8910/14
החלטה עליון
תקציר
המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לשחרר בתנאים מסוימים משיב העומד בפני עשרות אישומים חמורים של עבירות מין חמורות, במקום להחזיקו במעצר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע כי הראיות לשני האישומים הראשונים חלשות, למעט האישום השני של מעשה מגונה, וכי קיימות ראיות לכאורה ליתר סעיפי האישום. עם זאת, לאחר ששקל את טענות הצדדים, מוצא בית המשפט כי עדותה המפורטת של המתלוננת והראיות המאששות מהוות סבירות סבירה להוביל להרשעה בשני האישומים הראשונים, שהם החמורים שבהם. למרות שההגנה הצביעה על סתירות והשמטות בחקירה, אין בהם די כדי לשלול את עוצמת הראיות בשלב זה. יתר על כן, הראיות לשני האישומים הראשונים תומכות בראיות לאישום השני, ולהפך. האישום השלישי, שגם בו מוצא בית המשפט כי יש ראיות לכאורה, מחזק עוד יותר את הטענה. בית המשפט מדגיש את מסוכנותו של המשיב, נוכח אופי העבירות והסיכון לפגיעה חוזרת בקטינים אחרים. לפיכך, המעצר הכרחי ואין די בשחרור החלופי המוצע כדי למתן סכנה זו. הערעור מתקבל, והמשיב יישאר במעצר עד לסיום המשפט.
חקיקה מקושרת
בש"פ 8910/14 מדינת ישראל נ' ישראל דרימן, עליון (1.1.2015)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.