ע"א 4545/08

תקציר

התיק נסוב סביב הדרישה להפקיד ערבות בערעור שכנגד. המערער הגיש ערעור ונקבעה ערבות בסך 40,000 ₪. לאחר מכן הגיש המשיב מס' 1 ערעור שכנגד, שהוביל את המערערת להגיש בקשה לערבות להבטחת הוצאותיו של המשיב שכנגד. פסק הדין בעניין שקמים, אשר פירש את תקנות סדר הדין האזרחי כך שיחייב מערער שכנגד להפקיד ערובה, שימש תקדים. המזכיר הראשי קבע את הערבות לערעור שכנגד על סך של 15,000 ₪, אך המערער שכנגד הגיש בקשה לוותר או להפחית את הסכום. בית המשפט דחה את בקשת המערער שכנגד, בקובעו כי יש להותיר את הפקדת הערבות על כנה, שכן ההחלטה בעניין שקמים לא יצרה הלכה חדשה אלא פירשה את תקנות סדר הדין האזרחי הקיימות שהיו בתוקף בעת הגשת הערעור שכנגד. עוד קבע בית המשפט כי פסק הדין בעניין שקמים חל על מקרה זה, חרף שינוי אפשרי של הנוהג הקיים, שכן מדובר בעניין פרוצדורלי שאינו יוצר זכויות מוקנות. זאת ועוד, אינטרס ההסתמכות במקרה זה לא נחשב חזק דיו כדי להצדיק סטייה מחובת הפקדת הערבות. לבסוף קבע בית המשפט כי סכום הערבות, 15,000 ₪, היה סביר ותואם את ההוצאות הצפויות, ולכן לא יופחת. למערער שכנגד ניתנו 14 יום להפקיד את הערבות, שאם לא כן יידחה הערעור שכנגד.