בש"א 169/87
החלטה עליון
תקציר
במקרה שנדון לאחרונה, ביקש המבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך החמיץ את המועד ביום אחד. בית המשפט העליון דחה את בקשתם להארכה, בנימוק של אופיים המחייב של מועדי הרגולציה והיעדר הצדקה משכנעת לדחייה. בית המשפט הכיר בכך שהמועדים נוקשים, ואיחור של יום אחד מחייב הסבר, אשר במקרה זה יוחס לטעות בחישוב תקופת הפגרה ולשינוי בייצוג המשפטי של המבקש. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי טעויות כאלה אינן סיבות חריגות להארכת המועד. פסק הדין הדגיש את סופיות פסקי הדין ואת ההשלכות של שיבושים של הרגע האחרון, והותיר את המבקש אחראי להשלכות הסיכון שלהם. בהיעדר הצדקה עניינית וחרף פעולתו המהירה של המבקש, נדחתה בקשת ההארכה, והמבקש חויב בהוצאות המשיבים. החלטה זו מדגישה את חשיבות העמידה בלוחות הזמנים המשפטיים ואת העילות המוגבלות להארכות, ומותירה את בעלי הדין אחראים לניהול יעיל של ענייניהם.
בש"א 169/87 רלה וינשטיין נ' הפועלים ליסינג בע"מ, עליון (11.11.1987)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.