ע"ע 440/99
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
בית הדין הארצי לעבודה דן בערעור שדן בתביעתה של עובדת נגד מעסיקה לשעבר לתוספת שכר כדי לעמוד בדרישת שכר המינימום ותנאים סוציאליים נוספים. העובדת המדוברת עבדה בקונדיטוריה וקיבלה שכר על פי תפוקתה ולא על פי תעריף שעתי או יומי קבוע. בית הדין האזורי מצא במקור כי העובדת קיבלה שכר מעל דרישת שכר המינימום ודחה את תביעתה לתוספת שכר, מה שהוביל את העובדת לערער על ההחלטה. השופט א' ברק קבע כי למרות שתיקתו של חוק שכר מינימום לעניין צורת התשלום לפי קיבולת, תכלית החוק ומטרותיו החברתיות מחייבות את תשלום שכר המינימום לכלל העובדים, לרבות אלה המשולמים על פי קיבולת. לפיכך, על המשיב להשלים את שכרו של המערער כדי לעמוד בתקן שכר המינימום, והזכויות הסוציאליות יחושבו על בסיס שכר מינימום חדש זה. בנוסף, קבע בית הדין כי מאחר שהמשיבה לא ניהלה רישום של שעות העובד ולא היו ראיות למכסה חוזית, יש לראות בעובד כמי שעבד במשרה מלאה. השופט א' רבינוביץ, בדעת מיעוט, חלק ואישר את החלטת בית הדין המחוזי, תוך שהוא מדגיש כי אין להתערב בממצאים העובדתיים של בית הדין האזורי בנוגע לשעות העבודה היומיות של העובד.
חקיקה מקושרת
ע"ע 440/99 ורה ברמן נ' משה ישראלי, עבודה ארצי (5.11.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.