ת"א 40534-09-20

תקציר

השופט, יהודה ליבלין, פותח בסיכום התיק: רועי לרוי תובע את ארוסתו לשעבר שלי לי בגין לשון הרע לאחר שדיווחה עליו למשטרה והאשימה אותו בהפצת סרטונים אינטימיים שלה. לי טוענת כי הגישה את התלונה בתום לב לאחר שקיבלה מידע משני מקורות שונים. כמו כן, לרוי תובע את משטרת ישראל על רשלנות בפעולות החקירה שלה בעקבות תלונתו של לי. השופט פוסק לטובת תביעת לשון הרע שהגיש לרוי נגד לי, ופוסק לו פיצוי בסך 10,000 שקל והוצאות משפט בסך 10,000 שקל. טענתה של לי להגנת האמת ותביעת תום הלב נדחית, שכן השופט סבור כי עדותה אינה מהימנה והימנעותה מזימון מכוון של עדי מפתח. באשר לתביעה נגד משטרת ישראל, השופט דוחה אותה וקובע כי לא נמצאה רשלנות בפעולות החקירה שלהם, למרות אי נוחות מסוימת מהתנהלותם. פעולות המשטרה נבחנות על סמך המידע שהיה קיים באותה עת, והשופט מגיע למסקנה כי פעלה בסבירות, למעט הימנעותו של קצין ההוצאה לפועל שלא העריך מחדש כראוי את הצורך בצו חיפוש. עם זאת, רשלנות זו אינה נחשבת כגורם סיבתי לנזקו של לרועי. לרוי לא נפסק הוצאות נגד משטרת ישראל בשל אי הנוחות שנגרמה ממעשיהם. השופט מציין כי לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין כעניין שבדין.