תפ"ח 54286-05-11

תקציר

נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין בשנת 1998, לאחר שדקר את המנוח בחזהו, דבר שהביא למותו. הנאשם הכחיש את המיוחס לו וטען כי לא פגש או תקף את המנוחה. לאחר שמיעת הראיות, הרשיע אותו בית המשפט בהריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין והרשיע אותו בהתאם. עם זאת, הכרעת הדין העלתה ספקות סבירים לגבי כוונתו של הנאשם להרוג. הנאשם עזב את הארץ זמן קצר לאחר האירוע ושב מיוזמתו בשנת 2011, אז נעצר. ההגנה העלתה טענת התיישנות, וטענה כי עבירת ההריגה פקעה. התביעה טענה כי יש לדחות את התביעה מאחר שהנאשם ויתר עליה, ננקטו פעולות חקירה והנאשם נמלט מן הדין. בית המשפט הסכים עם התביעה, ודחה את התביעה הן על הסף והן לגופה. הטענה הועלתה מאוחר מדי, ללא כל הסבר מניח את הדעת, והיוותה ויתור מכללא. יתר על כן, לגופה של התביעה לא צלח הנאשם מן הצדק וננקטו פעולות חקירה. תקופת ההתיישנות על עבירת הריגה לא חלפה, והתביעה נדחתה.